מי אני?

שנים אני כותב, עוד מילדות, תמיד ידעתי להביע את עצמי בכתב הרבה יותר טוב מאשר בעל-פה.
כתבתי שירים, כתבתי סיפורים, כתבתי מאמרים, כתבתי סיכומים... בעצם הדבר היחיד שלא כתבתי זה שיעורי בית...
אמנם לא ניהלתי יומן כהלכתו, אבל פעמים רבות כתבתי לעצמי דברים מעין "סיכום היום".
תמיד כשרציתי לומר משהו - כתבתי! לחברות, לחברים, לשותפים למורים.. תמיד בכתב.

כי כבר אמר ג'ים קרוצ'י בתרגומו הנפלא של אהוד מנור:

"סלחי לי אם את ישנה, ואם אותך הערתי
אבל אני פשוט חייב, לומר לך שתי מילים


וכל פעם שניסיתי הלכו לי המילים
אז אגיד מה שרציתי עם השיר

ברגע שאני עומד קרוב אלייך
המילים נתקעות בפנים ולא מוצאות אותך...."

וכאן בביצוע הנפלא של "עמק הנהר האדום"

אז באמת, מי אני?
ישראלי לשעבר, אמנם חי בפראג, אבל קשור בכל נימי נפשו לישראל,
נשוי לצ'כית שמארגנת חתונות אזרחיות לישראלים בפראג.
ואבא לשלוש בנות מקסימות, שהלוואי ויכולתי להבטיח להן עולם טוב יותר...

בעל דעות מוצקות בכל נושא, שמשתנות כל יומיים בהתאם למשב הרוח...
תומך נלהב בדמוקרטיה, אבל רק אם אשתי מסכימה...
אוהב לדבר על כל נושא, גם אם לא תמיד מבין בו...
אבל אוהב לחקור, אוהב ללמוד, אוהב להבין...

חסר סבלנות לחלוטין לבורות, לא סומך על מי שאומר "יהיה בסדר", ומשתגע מאלו שמאמינים בגורל...
אתאיסט מוחלט, אבל משתדל לחגוג את כל חגי ישראל (כמעט) בהלכתם,
לא מתבייש להעמיד עץ כריסטמס ליד החנוכיה, ולא מפחד מ"מה יגידו עליו"
שונא שקרנים, מתעב מניפולטורים ומקבל חלחלה מאלו שלא משתמשים באותיות אית"ן

לא מאמין ב"עולם גלובלי" וחושב שהמדינות צריכות לחזור ולהתכנס לתוך עצמן,
כי לא כל האנשים זהים, ולא כל המדינות דומות, תנו לנו לטייל בעולם וליהנות, מה הטעם שהכול יראה אותו דבר?
ואוהב את משנתו של אפיוקורוס:  "מהאלים אין לנו מה לפחד, בקשר למוות אין לנו מה לדאוג, את הטוב קל להשיג, את הנורא קל לשאת" במילים אחרות, קחו את החיים בקלות....

מתחלחל מהפוליטיקלי קורקט, ושונא טרנדים, טוען כי רק דגים מתים שוחים עם הזרם,
מסרב בתוקף ל"נעשה ונשמע" רוצים שאעשה? תסבירו לי למה...
וכן, אכלתי מרורים בבית הספר, בצבא ובכל מסגרת שניסתה "ליישר" אותי...

זה אני, לטוב ולרע...

ולמי זה מיועד?
את האמת? בעיקר לעצמי...
זה לא שאני לא אוהב את מחיאות הכפיים, זה לא שלא הייתי שמח לעדת מעריצים שעוקבת אחר מוצא פי...
אבל אני לא שם, לא מספיק חכם, לא מספיק ראוי ולא מספיק רציני, אבל כן אוהב לכתוב וכן אוהב לחלוק.
אז כן, כתבתי קצת לוויקיפדיה ערכים, אבל אין לי סבלנות למסגרות שלהם,
נתתי בחיי הרצאה או שתיים, אבל מעולם לא ממש נכנסתי לתחום,
אז אני כאן, כותב למגירה, רק משאיר אותה פתוחה, ש"כל דיכיפן יטה ויִתְקְרֵי, כל דיצריך יטה וִיגְמַר" (ארמית לא הצד החזק שלי, מקווה שזה כתוב נכון)

אז על מה אני כותב?
על ה-כ-ו-ל!!! כל יום, כל שעה אני מוצא משהו שמעניין אותי, אם זה מסתדר ב"תזמון" אני מתיישב לכתוב..
לפעמים מדובר על מחשבה שעברה בראש ונכתבה ב-5 דקות כמו "מדינה מתוקנת או מדינת חאפ-לאפ?", ולפעמים מדובר על תחקיר של שנה שלמה כמו חיים ארלוזורוב וסטיותיו של אדולף היטלר?, מה בין גלי ראובל
לעתים מדובר על הטפת מוסר לאחרים כמו אירופאים חביבים שלי   או אולי מכתב פתוח לדוד סם ..
מידי פעם זה על נושא "יהודי" כמו מסתרי "כתר ארם צובא" ולעיתים על נושא לא חשוב בעליל אבל מעניין כמו Baťa – לא רק נעליים..

מה שאני יכול להבטיח, זה תמיד יהיה מעניין.
אתם לא חייבים להסכים איתי ואני יותר מאשמח לראות תגובות מעשירות וכן, גם מתקנות....


3 תגובות:

  1. הבלוג שלך הוא אחד הבלוגים הכי איכותיים והכי מעמיקים בישראל,
    עמי סלנט
    https://www.facebook.com/amikam.salant

    השבמחק
  2. מפתח להערכתי האכפתיות שלך .. זה חשוב .!..אך לא מבין איך אתה מגשר על הפער בין כאן ל שם...... ואיך אתה לא מפנים שבהכרח השם עופר והשם דהן יתמוססו בנהר הוולטבה ללא זכר ...

    השבמחק
  3. אוהב לקרוא הגיגים ודעות ..

    השבמחק